מידע רקע
גרמניה נכנסה למלחמת העולם השנייה כאשר פתחה בפלישה מפתיעה לפולין ב-1 בספטמבר 1939. אירוע זה נתפס כתחילת המלחמה ונחשב לקרב היבשתי הגדול הראשון של מלחמת העולם השנייה. גרמניה כבר סיפחה חלק מהאזור המערבי של צ'כוסלובקיה מוקדם יותר באותה שנה, מהלך שנתפס כאינדיקציה למטרות האגרסיביות של גרמניה באירופה וכזה שיוביל לפלישה לפולין.
הפלישה לפולין
גרמניה החלה את מלחמת העולם השנייה עם הפלישה לפולין. ההתקפה על פולין הייתה הקרב היבשתי הגדול הראשון של גרמניה במלחמה. זמן קצר לאחר הפלישה פלשה גרמניה גם לברית המועצות. פלישה זו הושקה ב-22 ביוני 1941.
המתקפה על פולין הייתה מהירה, כאשר גרמניה השתמשה בשילוב של כוחות אוויר, קרקע וימיים. הפלישה החלה עם חציית נהר הבאג על ידי יחידות חנית גרמניות. זה היה הקרב היבשתי הגדול הראשון במלחמת העולם השנייה, והצבא הפולני הוכרע במהירות.
פלישה לצ'כוסלובקיה
לפני הפלישה לפולין, גרמניה כבר סיפחה חלק מהאזור המערבי של צ'כוסלובקיה באביב 1939. מהלך זה נתפס באופן נרחב כאינדיקציה למטרות האגרסיביות של גרמניה באירופה, ונחשב באופן נרחב כהקדמה לפלישה לפולין. פּוֹלִין.
ב-15 במרץ 1939 צעד הצבא הגרמני לפראג, ולמחרת ויתרה ממשלת צ'כוסלובקיה רשמית על אזור צ'כוסלובקיה לגרמניה. הדבר נתפס כהפרה ברורה של הסכם מינכן מ-1938, שאיפשר לגרמניה לספח חלקים מחבל הסודטים הצ'כי, אך אסר על תוקפנות נוספת נגד צ'כוסלובקיה.
הסיבות לפלישה
הפלישה לפולין וגם לצ'כוסלובקיה הונעה על ידי שאיפות גרמניות באירופה. הדעה הרווחת היא שהפלישה לצ'כוסלובקיה הייתה טענה של שליטה גרמנית במרכז אירופה והקדמה לפלישה לפולין.
המערכה הפולנית נתפסה כהזדמנות לגרמניה להרחיב את שטחה והשפעתה. בנוסף, גרמניה דאגה זה מכבר מהאוכלוסייה הגדולה של דוברי גרמנית של פולין, שאותה ביקשה להביא לשליטה גרמנית.
תגובות והשלכות
הפלישות לפולין ולצ'כוסלובקיה גררו גינוי בינלאומי, ושתי הפלישות נתפסו כהפרות של הסכמים בינלאומיים. הפלישות הביאו לתוצאות כלכליות, פוליטיות ודיפלומטיות חדות על גרמניה.
התבוסה של פולין במערכה של 1939 הביאה לשינוי דרמטי במאזן הכוחות באירופה, והמדינה חולקה רשמית בין גרמניה לברית המועצות. בנוסף, סיפוח צ'כוסלובקיה הביא לעקירת מאות אלפי אזרחים צ'כים, והמדינה נותרה חלשה יותר ופגיעה יותר לתוקפנות נוספת.
השפעה על המלחמה
הפלישות לפולין ולצ'כוסלובקיה סימנו את תחילתה של מלחמת העולם השנייה, ותבוסתה של פולין הייתה מכשול גדול עבור בעלות הברית. המערכה הפולנית גם אפשרה לגרמניה להשיג שליטה על מרכזי תעשייה חשובים באזור, מה שאפשר לה להגדיל את ייצור הנשק והאספקה הצבאית שלה.
הפלישה לצ'כוסלובקיה אפשרה לגרמניה להשיג שליטה בעמדה אסטרטגית מרכזית במרכז אירופה, והיא סיפקה פלטפורמה לפלישה הגרמנית לברית המועצות. בנוסף, הפלישה לפולין נתפסה כניצחון גדול לגרמנים וסייעה בחיזוק המורל והרגש הלאומני בגרמניה.
תוצאה ומשמעות
לתוצאות הפלישות הן לפולין והן לצ'כוסלובקיה היו השלכות מרחיקות לכת על המשך המלחמה. הפלישה לפולין סימנה את תחילת מלחמת העולם השנייה, והיא אפשרה לגרמניה לבסס דריסת רגל במרכז אירופה.
הפלישה לצ'כוסלובקיה הובילה לעקירת אזרחים צ'כים רבים והחלישה את הגנות המדינה, מה שהפך אותה לפגיעה יותר ויותר לתוקפנות נוספת. שני הקמפיינים גם אפשרו לגרמניה להשיג שליטה על מרכזי תעשייה ולקבל עמדות אסטרטגיות חשובות באזור.
תעמולה נאצית
הנאצים השתמשו בתעמולה כדי להצדיק את פלישותיהם לפולין ולצ'כוסלובקיה כאחד. התעמולה הנאצית ביקשה להציג את הפלישות כאמצעי הגנתי שנועד להגן על הגרמנים באותן מדינות מפני איומים נתפסים.
הנאצים גם ביקשו להציג את הפלישות כדרושות ומוצדקות בהתחשב בהפרת ההסכמים הבינלאומיים של פולין וצ'כוסלובקיה. בנוסף, התעמולה הנאצית ביקשה להציג את הפלישות כחלק ממאמץ גדול יותר להקמת אימפריה גרמנית גדולה באירופה.
גינוי בינלאומי
הפלישות לפולין ולצ'כוסלובקיה זכו לגינוי נרחב על ידי הקהילה הבינלאומית. חבר הלאומים קיבל החלטות המגנות את הפלישות, וארצות הברית וברית המועצות הטילו סנקציות כלכליות על גרמניה כתוצאה מכך.
בנוסף, הפלישות נתפסו כהפרות של אמנת חבר הלאומים ושל הסכם קלוג-בריאנד, ובריטניה וצרפת הכריזו מלחמה על גרמניה בתגובה לפלישות.
חוק בינלאומי
הפלישות לפולין ולצ'כוסלובקיה הפרו את החוק הבינלאומי ואת הסכם קלוג-בריאנד. הסכם קלוג-בריאנד היה הסכם בין המעצמות הגדולות לוותר על המלחמה כמכשיר למדיניות לאומית, והפלישות לפולין ולצ'כוסלובקיה היו הפרה ברורה של ההסכם.
הפלישות גם הפרו את אמנת חבר הלאומים, שאסרה על שימוש בכוח ליישוב סכסוכים בינלאומיים. כתוצאה מכך, הפלישות לשתי המדינות זכו לגינוי נרחב כבלתי חוקיות ובלתי מוצדקות.
